Survey of Palestine · Nablus (West) · 1:2,500 · 1938 ממצא · 19 באוגוסט 2026

קברות שכם

בית העלמין של הקהילה היהודית בשכם נעלם מהשטח לפני כמאה שנה, ואף מקור לא ידע לומר איפה בדיוק הוא היה. הוא מסומן במפורש על גיליון מדידה בריטי משנת 1938.

0 50 100 150 200 250 METRES

קו רוחב32.223312° N

קו אורך35.253387° E

שטח מחושב3.07 דונם

דיוק משוער± 15 מ׳

פתח את המיקום ב-Google Maps ↗

א׳

הממצא

Cemetery (Jewish)

על גיליון המדידה של ממשלת המנדט לעיר שכם, בקנה מידה 1:2,500, שנדפס ביפו ב-1938, מודפסות בכתב־יד קרטוגרפי שתי מילים: Cemetery (Jewish). זה כל מה שנדרש. סביבן מסומנים גבולות החלקה, ומדרום־מזרח לה — Cemetery (Protestant), Cemetery (Gr. Orthodox), ומעט מזרחה Hospital (C.M.S.).

אף אחד מהמקורות הכתובים — לא ספרות המסע של המאה ה-19, לא העיתונות העברית, לא תיקי המנדט ולא המחקר המודרני — לא ידע למקם את בית הקברות. המסמך המפורט ביותר, מכתב הרב עוזיאל למזכיר הראשי מ-5 באפריל 1940, מציין רק שם אזור בערבית: طرف الجبل (Taraf el-Djebel, "קצה ההר"). המפה פותרת את זה.

תקריב מגיליון המדידה הבריטי 1938 ובו הכיתוב Cemetery (Jewish) — לוח א׳ הכיתוב *Cemetery (Jewish)* על גיליון Survey of Palestine, Nablus (West), קנ״מ 1:2,500, שנדפס ביפו 1938. הסריקה: אוסף המפות של הספרייה הלאומית / ויקישיתוף. Wikimedia Commons — Maps of Nablus

מה בדיוק נמצא

פריט	ערך
שם על המפה	Cemetery (Jewish)
גיליון	Survey of Palestine · Nablus (West) · 1:2,500 · Jaffa 1938
מרכז החלקה	32.223312 N, 35.253387 E
שטח לפי המפה	≈ 3.1 דונם
שטח לפי מסמכי המנדט	כ-4 דונם (עוזיאל, 1940)
שטח לפי מכתב לשכת רה״מ	עשרה דונם (1989)
רישום מקרקעין	Sehifa 18, Serial 94
רשום על שם	משה עזרי; יורשו אהרן עזרי, ירושלים
שם האזור בערבית	طرف الجبل · Taraf el-Djebel

הפער בין 2.9 ל-4 ול-10 דונם אינו סתירה בהכרח: תיחום החלקה על המפה נעשה לפי קווי הגבול המצוירים סביב הכיתוב, בעוד המסמכים מדברים על החלקה הרשומה — שייתכן שכללה גם את השדה הסמוך שהקהילה ניסתה לרכוש ב-1876.

ב׳

אז והיום

1938 → 2026

אותה מסגרת גיאוגרפית בדיוק, בהפרש של 88 שנה. משמאל גיליון המדידה; מימין תצלום לוויין עדכני. הקו האדום הוא אותה חלקה.

גיליון 1938 עם סימון החלקה באדום — לוח ב׳ 1938 — החלקה מסומנת באדום על גיליון ה-1:2,500. מצפון־מזרח: מקבץ המבנים והגדר; מדרום־מזרח: מטעי זית ובית הקברות הפרוטסטנטי.

תצלום לוויין עדכני של אותו שטח עם סימון החלקה — לוח ג׳ 2026 — אותה מסגרת, תצלום לוויין. חלק מהחלקה כיום מבונה; חלקה עדיין מכוסה עצים. מקור התצלום: Esri World Imagery.

הוועד הלאומי כתב ב-1939 שעד כשלושים שנה קודם לכן היה השטח מחוץ לעיר הבנויה, וכי עד 1936 הגיעו אליו הבתים. פקיד ממשל שביקר בסוף 1939 דיווח על "מחשוף סלעי, ללא מצבות נראות לעין". ב-1989 כתבה לשכת ראש הממשלה שהשטח "נמצא בידי ערבים מאז מלחמת העולם הראשונה". החלקה שאותרה יושבת היום בלב שכונת מגורים בנויה — עקבי עם תשעים שנה נוספות של התפשטות עירונית מאז 1939.

מה שאין בתצלום

אין מצבות, אין גדר, אין סימון. הגדר שבנתה הקהילה ב-1893 לא שרדה; המצבות, לפי עדות הרב עוזיאל, נעקרו ושימשו אבני בניין. מה שנשאר הוא צורת חלקה — וקו על מפה בריטית.

הקשר רחב: אשכול בתי הקברות במערב שכם על גיליון 1938 — לוח ד׳ ההקשר הרחב. באזור מערב־דרום־מערב לעיר העתיקה מסומנים על גיליון 1938 חמישה מוסדות סמוכים: *Cemetery (Jewish)* בצפון־מערב, *Cemetery (Protestant)* מדרום־מזרח לו, *Cemetery (Gr. Orthodox)* ליד שדרת Shāri' el Baladiye, *Church Convent & School (Latin)* מדרום, ו*Cemetery (Moslim)* — הגדול מכולם — בשוליים הדרומיים. מזרחה: *Hospital (C.M.S.)*, *Muni. Garden (El Baladiye)*, *Govt. School (Boys)*.

ג׳

איך הוא אותר

Georeferencing

גיליון ה-1:2,500 של 1938 אינו נושא רשת קואורדינטות בשוליו. כדי להפוך את הכיתוב לנקודה על הגלובוס נדרשו חמישה שלבים.

איתור הכיתוב

סריקה חזותית של גיליונות המנדט של שכם. הכיתוב Cemetery (Jewish) אותר בגיליון המערבי, בגוש בנייה קטן ליד "בית הקברות (מוסלמי)" הגדול הרבה יותר.

מדידת קנה המידה

איתור אלגוריתמי של שנתות סרגל הקנה־מידה המודפס בשולי הגיליון: 4.70 פיקסלים למטר. נתון פשוט ואמין, לא תלוי בהנחות נוספות.

מה נכשל: התאמה אוטומטית

שתי שיטות אוטומטיות נוסו ונכשלו: קורלציה של צפיפות דיו מול שכבת המפה המגו׳ורפרנסת (הרעש מהמון סמלי עצי זית הטביע כל אות אמיתי), והתאמת-צורה ממוקדת רק על קו המתאר של בית הקברות המוסלמי בלי הקשר רחב יותר — זו נתנה "התאמה" משכנעת-למראה בסיבוב 0°, שהתבררה כמוטעית. שתי הגרסאות הראשונות של הדו״ח הזה התבססו על תוצאות שגויות אלה.

מה עבד: יישור ידני אינטראקטיבי

נבנה כלי דפדפן ייעודי: הגיליון מ-1938 (שקוף) מונח מעל מפת Survey of Palestine 1:20,000 (שנות ה-40, שכבה מגו׳ורפרנסת מ-Palestine Open Maps), עם שליטה מלאה בהזזה, סיבוב וקנה מידה, וקריאה חיה של קואורדינטות. יישור עין אנושי — שמזהה בבת אחת התאמת כבישים, צפיפות מבנים וצורת בתי הקברות ביחד — מצא את הפתרון הנכון: סיבוב של כ-27°, הרבה מעבר למה ששתי השיטות האוטומטיות שיערו. ההבדל במיקום הסופי לעומת הניסיון הקודם: כ-150 מטר.

אימות: גבול GPS אמיתי מול הגיליון

הגבול האמיתי של בית הקברות המוסלמי (OpenStreetMap, קואורדינטות GPS) הוטל דרך אותה התמרה בדיוק על הגיליון ההיסטורי — ונפל כמעט בדיוק על הגבול המצויר בדיו סביב "Cemetery (Moslim)" לכל אורך היקפו (לוח ה׳). זו בדיקה בלתי־תלויה: הפוליגון האמיתי לא שימש כדי לקבוע את הסיבוב — הסיבוב נקבע ביישור עין מול הכבישים והמבנים — ועדיין הוא מתלכד עם הגבול הישן. זו הראיה החזקה ביותר שהאיתור נכון.

הפוליגון האמיתי של בית הקברות המוסלמי מולבש על הגבול המצויר בגיליון 1938 לאחר יישור ידני — לוח ה׳ תוצאת היישור הידני: הגיליון מ-1938 (שקוף, כ-27° סיבוב) מוטל על מפת 1:20,000 משנות ה-40. הקו הכחול הוא הגבול האמיתי של בית הקברות המוסלמי (GPS, OpenStreetMap) — לא שימש לקביעת הסיבוב, ובכל זאת נופל כמעט בדיוק על הגבול המצויר. OSM way 914241756 · Palestine Open Maps

הערכת דיוק

ההתאמה החזותית בין הגבול המצויר לגבול ה-GPS הדוקה לכדי מטרים בודדים באזור העוגן. שאר אי־הוודאות: קריאת גבולות חלקת בית הקברות היהודי מהגיליון (±10 מ׳) והמרחק מהעוגן (כ-350 מ׳). הדיוק המשולב המשוער: כ-15 מטר. די כדי לעמוד על החלקה; לא די כדי לסמן קבר.

ד׳

ציר הזמן

1523 – 1989

כל מה שידוע על בית הקברות הזה, לפי סדר, עם המקור לכל שורה.

1523

נוסע איטלקי מליוורנו מונה בשכם 12 בעלי בתים יהודים. זו העדות המוקדמת ביותר על הקהילה שבית הקברות שירת.

מצוטט אצל יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, ירושלים תר״ה. hebrewbooks.org/37875

1837

רעידת האדמה של כ״ד בטבת תקצ״ז פוגעת בשכם קשות. לפי ר׳ ישראל משקלוב, "בשכם נפלו בתים וכל החנויות ונהרגו כמו ששים נפשות". לפני הרעש היו בעיר כ-30 משפחות יהודיות; אחריו נותרו י״ג.

יצחק בן־צבי, ארץ־ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני, עמ׳ 374; משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל (1928), עמ׳ 236.

1839

מנחם מנדל מקמניץ עובר בשכם: "ויש בה לערך ג׳ מנינים יהודים, ב׳ מנינים ספרדים ומנין א׳ המה אשכנזים". מפקד מונטיפיורי מאותה שנה רושם 28 בתי אב, ובראשם ר׳ דוד סתהון, סוחר בן 61 יליד חלב שעלה ב-1788.

מנחם מנדל מקמניץ, קורות העתים לישורון בארץ ישראל, וילנה ת״ר · hebrewbooks.org/44226 · מפקדי מונטיפיורי

1843

הרב יוסף דוד עייאש, בנו של הראשון לציון ר׳ יעקב משה עייאש, נפטר בשכם ונקבר בבית הקברות — ד׳ באלול. זו הקבורה היחידה בבית העלמין הזה שידוע עליה בשם. באותה שנה מבקר ג׳ון וילסון בבית הכנסת של שכם: חדר של כ-3.5 על 7 מטרים בתוך מקבץ בתי היהודים; הקהילה מונה 20 משפחות, 60 נפש.

אופלטקה, מסעי היר״ח · John Wilson, The Lands of the Bible II (1847), pp. 61–62 · archive.org

1876

העדות הישירה היחידה מתוך בית הקברות. ר׳ רחמים יוסף חיים אופלטקה, בדרכו מירושלים למירון, עוצר בשכם באייר תרל״ו, הולך "בעשרה מישראל" להשתטח על הקברים, ומדווח על מצבות בנות מאה שנה ועל בית עלמין שאין בו עוד מקום.

רחמים יוסף חיים אופלטקה, מסעי היר״ח, ירושלים תרל״ו, דף ג ע״א · hebrewbooks.org/21043 · נדפס שוב אצל א׳ יערי, מסעות ארץ ישראל (1946), עמ׳ 622–627 · hebrewbooks.org/36832

1890

בית הקברות אינו בידי הקהילה. "בהשתדלותו של אליהו שייד, בא כוחו של הבארון רוטשילד, הוציא המושל (ואלי) בביירות צו לפחה בשכם למסור ליהודים את בית הקברות העתיק שלהם."

ישראל קלויזנר, בדרכי ציון (1978), עמ׳ 188, על פעולת אגודת "למען ציון" ומרדכי אדלמן.

1893

ניסיון ההשתלטות והמשפט. ישראל קאניל מדווח ב"הצבי" על חבר מועצת העירייה המוסלמי שקנה חלקה סמוכה וניסה לספח את בית הקברות ולבנות עליו בתים, בטענה ששדה הפקר הוא. הקהילה הענייה יצאה למשפט — וזכתה. הגדר נבנתה בכספי הכוללים בסיוע יואל משה סלומון.

ישראל קאניל, "הצבי", י״ז בחשון תרנ״ד · 27.10.1893. הטקסט המלא צולם מחדש ב"ישע שלנו" גיליון 292.

1895
1908

הקהילה מתפוגגת: 120 נפש ב-1895 (לונץ), 50 ב-1896 (קיואינה), 31 בסביבות 1899, ואפס ב-1908.

א״מ לונץ, לוח ארץ ישראל; יצחק בן־צבי, ארץ־ישראל ויישובה, עמ׳ 376.

1908

יצחק בן־צבי מגיע לשכם ולא מוצא בה יהודי אחד. "נמחקה היסטוריה של גיטו בן שבע מאות שנה, ונותרו רק קצת מציוני בית הקברות. ואולם גם רוב המצבות נשדדו והקרקע נגזלה על־ידי השכנים, ורק זעיר פה וזעיר שם נשארו ציונים בודדים."

יצחק בן־צבי, ארץ־ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני (1955), עמ׳ 376.

1918

הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל מבקר בשכם בלוויית רונלד סטורס, ורואה את בית הקברות "מכוסה מצבות של קברים ישנים". מצבות רבות עדיין עומדות.

מכתבי עוזיאל למזכיר הראשי, 14.11.1939 ו-5.4.1940, בתיק ארכיון המדינה.

~1930

בן־ציון דינור, בהקשר של ועדת הכותל, מזכיר בדרך אגב "בית הקברות היהודי בשכם (שהוא עכשיו גן העיר בשכם)". על גיליון 1938 אכן מסומן Muni. Garden (El Baladiye) — אך במרחק כ-280 מ׳ ממזרח לחלקה שאותרה. ייתכן שדינור טעה, וייתכן שכיוון לשטח אחר.

בן־ציון דינור, כתבים (2009), עמ׳ 141.

1936

הוועד הלאומי: לפני כשלושים שנה היה בית הקברות מחוץ לשטח הבנוי — ועד עתה התפשטה העיר והבתים הגיעו בסמוך אליו.

מכתב הוועד הלאומי, בתיק ארכיון המדינה B/32/39, R.G. 2.

1939
1940

התכתובת שקובעת את הנתונים. הרב עוזיאל למזכיר הראשי: בית הקברות באזור Taraf-el-Djebel, שטח כ-4 דונם, רשום בספרי המקרקעין של שכם ב-Sehifa 18, Serial 94 על שם משה עזרי, יורשו אהרן עזרי מירושלים. המצבות נעקרו ושימשו אבני בניין. עוזיאל מציע חפירה, ומזכיר עד קשיש — מרדכי בן רחמים לוי — שיוכל לזהות את המקום. בדיקה של פקיד ממשל בסוף 1939 מוצאת "מחשוף סלעי, ללא מצבות נראות לעין".

תיק ארכיון המדינה, "בית הקברות היהודי בשכם", ISA R.G. 2 (Chief Secretary), file B/32/39 · רשומת קטלוג בספרייה הלאומית: NNL_ARCHIVE_AL997009828750005171

1971

יעקב יהושע מביא מפי מרת בייה כהן, ילידת שכם: "משעזבו היהודים את העיר שכם הקימו כמה מאנשי המקום בית על שטח בית הקברות היהודי. משערכו את חנוכת הבית התמוטט וקבר תחתיו את חוגגיו."

יעקב יהושע, שכונות בירושלים הישנה, עמ׳ 130 · פרויקט בן־יהודה

1981

כתב העת Toledot: "בית הקברות היהודי בשכם נעלם לפני כחמישים שנה". מפנה לתיק ISA B/32/39, R.G. 2 — ההפניה הארכיונית הראשונה שפורסמה.

Toledot: The Journal of Jewish Genealogy, vol. 3 no. 4 (1981), עמ׳ 9, 13.

1989

יששכר קציר, יועץ ראש הממשלה יצחק שמיר, לשמואל גורן, ראש המינהל האזרחי: הד״ר א. קימלמן ביקש "להציל את בית הקברות היהודי בשכם, בשטח של עשרה דונם, הנמצא בידי ערבים מאז מלחמת העולם הראשונה". השאלה שנשאלה: "הניתן להוציא השטח מידי התושבים ולהעבירו לידיים יהודיות".

לשכת ראש הממשלה, ח׳ בכסליו תש״ן / 6 בדצמבר 1989, סימוכין 2-ד״ש 228-5. ארכיון המדינה גל-23792/15 · NYU Archives

ה׳

המסמכים

Primary sources

כל מסמך שהצלחנו להוריד ולצלם. כל אחד עם הקישור למקור שממנו נלקח.

גזיר מ'הצבי' 1893 על ניסיון ההשתלטות על בית הקברות — לוח ז׳ ישראל קאניל, "הצבי", י״ז בחשון תרנ״ד / 27.10.1893 — הדיווח המפורט ביותר בעיתונות העברית על בית הקברות. הצילום מתוך "ישע שלנו" גיליון 292, מדור "מראה אחורית". myesha.org.il

"בעירנו, שכם, ישנו בית קברות יהודי עתיק. מנהג בני המקום שלא לגדור גדר סביב בית הקברות ורשות נתונה לכל בעל חי לטול ולדרוך על הקברים, וממילא מובן כי ברוב הימים יחרבו ציוני הקברים ולא ניכר כי מקום קבורה הוא. וכן קרה לבית הקברות הזה — עד כי היום לא ניכר אם היה מקום קבורה, רק שמו נשאר עליו בפי כל בני העיר שהוא בית קברות של יהודים.

והנה עתה קם אחד מבני העיר, מוסלמי אשר קנה לו כברת ארץ סמוך לבית הקברות, ורצה להחזיק גם בבית הקברות לבנות עליו בתים, באמרו כי שדה הפקר הוא ושייך לממשלה; והוא איש תקיף כי הוא מחברי העירייה, ואמרנו נואש — כי מי ידין עם תקיף ממנו? והיה חילול השם מהגויים אשר אמרו לנו כי עצמות יהודים תהיינה מושלכות על פני השדה.

אך תהילה לאל כי הספרדים יושבי העיר הזאת, אף על פי שמעטים הם ועניים מרודים הם ומתפרנסים בדוחק גדול מיגיעת כפיהם — עמדו בפרץ וישתדלו לפני הממשלה, אף הלכו לירושלים לעורר רחמים אצל מרדכי אדלמן ועד הכוללים, והשיגו סך מסוים ונשפטו עד שהוציאו לאור את משפטם. ועתה הננו בונים גדר סביב בית הקברות."
ישראל קאניל, "הצבי", 27.10.1893

דף מתוך מסעי היר'ח של אופלטקה 1876 — לוח ח׳ רחמים יוסף חיים אופלטקה, *מסעי היר״ח*, ירושלים תרל״ו / 1876 — הדפוס המקורי. כאן העדות על בית הקברות המלא ועל 300 הפרנק. hebrewbooks.org/21043

אותו מסע במהדורת יערי 1946 — לוח ט׳ אותו טקסט במהדורת אברהם יערי, *מסעות ארץ ישראל* (1946), עמ׳ 622–627, עם מבוא והערות. hebrewbooks.org/36832

"ולדאבון לבי עוד אודיע להקוראים מתוקף דלות העדה הזאת, כי ביום ראשון הלכתי בעשרה מישראל להשתטח על קברות שוכני עפר, ונשתטחתי על קבר מר זקני כמוהר״י עייאש ז״ל... ולאפס פנאי לא יכולתי להתחקות על שארית מצבות אשר ספרו לי כי יש בו מזמן ק׳ שנה.

וראיתי כי בה״ק של העדה — בו אין מקום עוד לאחוזת קבר, ורצו לספח אליו חלקת שדה סמוכה לו, מחירה בעד סך 300 פראנק. ואהה! מאין יבא עזרם לשלם אף רבע מהסך הנז׳, כי בהעדה הזאת העוני ישלוט בה שלטת. ומדי ספרם זאת לי — דמעותם תרדנה על לחייהם."
אופלטקה, מסעי היר״ח, אייר תרל״ו · 1876

שתי מילים בציטוט הזה הן רמז גיאוגרפי: "חלקת שדה סמוכה לו". ב-1876 בית הקברות גובל בשדה — כלומר הוא בשולי השטח החקלאי, מחוץ לעיר הבנויה. זה בדיוק מה שרואים על גיליון 1938: החלקה יושבת על קצה חגורת מטעי הזית שממערב לעיר.

מכתב לשכת ראש הממשלה 1989 בנושא בית הקברות היהודי בשכם — לוח י׳ לשכת ראש הממשלה, 6 בדצמבר 1989. "הנדון: בית הקברות היהודי בשכם". ארכיון המדינה גל-23792/15, דרך NYU Archives.

דף ממפקד מונטיפיורי לשכם 1866 — לוח י״א מפקד מונטיפיורי, שכם, תרכ״ו / 1866 — 23 רשומות. The Montefiore Endowment

קורות העתים לישורון 1839 — לוח י״ב מנחם מנדל מקמניץ, *קורות העתים לישורון בארץ ישראל*, וילנה ת״ר — הביקור בשכם, אדר תקצ״ט. hebrewbooks.org/44226

תבואות הארץ ערך שכם — לוח י״ג יהוסף שוורץ, *תבואות הארץ*, ירושלים תר״ה / 1845 — הערך "שכם". hebrewbooks.org/37875

Toledot 1981 - the Jewish cemetery at Shekhem disappeared about fifty years ago — לוח י״ד *Toledot: The Journal of Jewish Genealogy*, כרך 3 חוברת 4 (1981) — ההפניה הארכיונית הראשונה שפורסמה לתיק ISA B/32/39.

ו׳

המפות

1880 – 1944

כל המפות שנבדקו, לפי סדר כרונולוגי. רק אחת מהן — גיליון 1938 — מסמנת את בית הקברות היהודי. שאר המפות חשובות דווקא במה שאין בהן: הן מוכיחות שהסימון של 1938 הוא יוצא דופן ולא שגרה קרטוגרפית.

מפת PEF 1880 גיליון XI אזור שכם — לוח ט״ו Survey of Western Palestine, גיליון XI, 1880 — הסקר של קונדר וקיצ׳נר. קנה המידה (אינץ׳ למייל) גס מדי לסמן חלקה של 3 דונם. אין סימון של בית קברות יהודי. Memoirs vol. II, archive.org

תוכנית שכם ממדריך בדקר 1894 — לוח ט״ז תוכנית Nâbulus (Sichem) ממדריך בדקר, מהדורה אנגלית שלישית, 1894, עמ׳ 217 — קנ״מ 1:40,000, "From de Saulcy, Rosen & Kiepert". מסומן עליה *Mohammedan Cemetery* ממזרח לעיר בלבד. **אין סימון של בית קברות יהודי** — גם לא במהדורות 1906 ו-1912. archive.org

מפת שכם 1918 — לוח י״ז מפת שכם מתקופת מלחמת העולם הראשונה, 1918 — אותה שנה שבה ראה הרב עוזיאל את המצבות עומדות.

תצלום אוויר של שכם משנות ה-40 — לוח י״ח תצלום אוויר של שכם, שנות ה-40, מאוסף האוניברסיטה העברית — כשנתיים־שלוש אחרי הגיליון של 1938.

מפת Survey of Palestine 1:20,000 שכם 1942 — לוח י״ט Survey of Palestine 1:20,000, גיליון שכם, שנות ה-40 — עם רשת הקילומטרים המנדטורית (174–178 ממזרח). זו המפה ששימשה לגיאורפרנס, משום שהיא זמינה כשכבה מגו׳ורפרנסת ומגיעה מאותו סקר בדיוק כמו גיליון ה-1:2,500.

הגיליון המלא Survey of Palestine Nablus West 1938 — לוח כ׳ הגיליון המלא: Survey of Palestine, Jaffa 1938 — NABLUS, Scale 1:2500. החלקה נמצאת בשליש התחתון־ימני של השטח המצויר. "Copyright strictly reserved — vide Ordinance No. 16 of 1924."

מה נבדק ולא נמצא בו כלום

מקור	שנה	תוצאה
Robinson, Biblical Researches	1841 / 1856	בית קברות מוסלמי לפני השער המערבי. אין יהודי.
Wilson, Lands of the Bible	1847	תיאור מפורט של בית הכנסת. אין בית קברות.
Frankl, Nach Jerusalem	1858	בית קברות שומרוני בדרום־מערב. אין יהודי.
Rogers, Domestic Life in Palestine	1862	50 יהודים בעיר. אין בית קברות.
Mills, Three Months at Nablus	1864	קברי סלע מצפון. אין יהודי.
Guérin, Samarie	1874	בית קברות מוסלמי ממזרח. אין יהודי.
PEF Survey Memoirs	1882	שכונות העיר, קברי סלע. אין יהודי.
Baedeker (3 מהדורות)	1894 / 1906 / 1912	Mohammedan Cemetery בלבד.
Survey of Palestine 1:2,500 מזרח	1938	Cemetery (Moslim) בלבד.
Survey of Palestine 1:2,500 מערב	1944	נבדק — הכיתוב אינו חוזר.
OpenStreetMap / Wikimapia	2026	אין בית קברות יהודי ממופה בשכם.
מקורות פלסטיניים (ואפא, עיריית שכם)	—	אין אזכור לבית קברות יהודי בעיר.

ההיעדר הזה עצמו הוא ראיה: הכיתוב של 1938 אינו העתקה ממפה קודמת אלא רישום שדה עצמאי של מודדי הממשלה — שבע שנים לפני שהמקום נבדק ונמצא ריק ממצבות.

ז׳

הקהילה

Demography

מי נקבר שם. קהילה ספרדית קטנה, רובה יוצאי חלב, שהחזיקה מעמד בעיר עוינת עד שנשחקה עד אפס.

שנה	מספר	מקור
1523	12 בעלי בתים	נוסע מליוורנו, אצל שוורץ
לפני 1837	~30 משפחות	גאון, יהודי המזרח
1838	~150 נפש	Robinson
1839	25 משפחות · 76 נפש	מפקד מונטיפיורי
1843	20 משפחות · 60 נפש	Wilson
1845	~2 מניינים	שוורץ, תבואות הארץ
1856	50 נפש	Rogers
1866	12 משפחות · 62 נפש	מפקד מונטיפיורי
1876	12 משפחות	אופלטקה
1895	120 נפש	לונץ
1896	50 נפש	קיואינה
~1899	31 נפש	לונץ
1908	0	בן־צבי
1913	"יהודים אין בה כלל"	לונץ, לוח ארץ ישראל
1922 / 1931	16 / 6	מפקדי המנדט

הקהילה לא החזיקה נכס משלה. בית הכנסת היה חדר שכור בבית ערבי, ובשנת 1876 עיקל בעל הבית שני זוגות רימוני כסף מספר התורה תמורת חוב שכירות של 200 פרנק. השוחט והמלמד, ר׳ אברהם מרסייאנו, קיבל חצי משכורתו מכולל הספרדים בירושלים. בנסיבות האלה, בית הקברות היה כנראה הנכס המקרקעי היחיד ששייך לקהילה — וזו הסיבה שכל המאבק המשפטי ב-1893 נסב עליו.

"It is merely a small room connected with the cluster of their houses, about four yards by eight; but it is sufficient in size for the accommodation of the community to which it belongs, which, by the chief Rabbi, was represented to us as consisting merely of twenty families with sixty souls."
John Wilson, The Lands of the Bible, vol. II (1847), p. 61 · archive.org

ח׳

מה עוד פתוח

Leads

המיקום נקבע. השאלות שנשארו הן מי בדיוק קבור שם, מה גבולות החלקה הרשומה, והאם נשאר משהו מתחת לאדמה.

1תיק ארכיון המדינה B/32/39, R.G. 2 — לקרוא במלואו. כולל את מכתבי עוזיאל, מכתבי הוועד הלאומי, ומזכר נציב מחוז שומרון. משם אפשר לחלץ את תיאור גבולות החלקה מתוך הרישום. רשומת קטלוג: NNL_ARCHIVE_AL997009828750005171 · חסום לגישה אוטומטית, יש לפתוח בדפדפן
2פנקסי הטאבו של שכם — Sehifa 18, Serial 94 — הרישום על שם משה עזרי. זה המסמך שיכול לתת גבולות חלקה מדויקים ולהצליב מול המפה. רישום עות׳מאני והמשכו המנדטורי; ארכיון המדינה / רשות המקרקעין הפלסטינית
3חבצלת, ג׳ במרחשוון תרל״ו (אוקטובר 1875) — מסע אופלטקה בפרסומו הראשון בעיתון, לפני הספר. ייתכן שיש שם פרטים שנשמטו מהמהדורה המודפסת. עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית · nli.org.il/he/newspapers
4חבצלת תרנ״א–תרנ״ג — דיווחי "למען ציון" — סביר שכאן הדיווח המקורי על צו הוואלי מביירות להשבת בית הקברות, ואולי גם תיאור המקום.
5אברהם יערי, "תולדות הישוב היהודי בשכם", סיני כרך לו (1955) — המאמר המקיף ביותר על הקהילה, לא זמין דיגיטלית.
6יצחק בן־צבי, "שאר ישוב" — אוסף התצלומים ביד בן־צבי — בן־צבי צילם בשכם ב-1908. אם צילם את שרידי בית הקברות, זה התצלום היחיד שקיים.
7Reuven Gafni, "Two Minorities on the Brink" — בתוך The Samaritans: A Biblical People, Brill 2022, פרק 14. המחקר האקדמי העדכני ביותר על יהודי שכם במאה ה-19.
8גיליונות 1:2,500 נוספים ומהדורות מאוחרות — לבדוק אם קיים גיליון 1:1,250 או תוכנית מתאר מנדטורית של שכם שבה החלקה מופיעה עם מספר גוש/חלקה.

מה שלא ניתן לעשות מכאן

ביקור בשטח. שכם היא שטח A. כל אימות פיזי — סקר קרקע חודר, בדיקת חצרות, ראיון תושבים — חייב להיעשות בערוצים אחרים.

ט׳

המקורות

Bibliography

מפות ותצלומי אוויר

Survey of Palestine, Nablus (West), 1:2,500, Jaffa 1938 — הגיליון שעליו נמצא הממצא.Wikimedia Commons — Maps of Nablus
Survey of Palestine, Nablus (East), 1:2,500, 1938 · Nablus (Western), 1944נבדקו — הכיתוב אינו מופיע בהם
Survey of Palestine, 1:20,000, שכם, שנות ה-40 — שכבה מגו׳ורפרנסת ששימשה לכיולpalopenmaps.org · שכבת pal20k-1940s
Survey of Western Palestine, Sheet XI, 1880Conder & Kitchener · Memoirs vol. II — archive.org
Baedeker, Palestine and Syria — תוכנית Nâbulusמהדורות 1894 / 1906 / 1912 · archive.org
תצלומי אוויר של שכם, שנות ה-40אוסף האוניברסיטה העברית; שכבת aerial1940s ב-Palestine Open Maps
Esri World Imagery — תצלום הלוויין העדכניarcgis.com
OpenStreetMap — פוליגון בית הקברות המערבי ששימש כעוגןway/914241756 · נתונים תחת רישיון ODbL

מסמכי ארכיון

"בית הקברות היהודי בשכם" — תיק ממשלת המנדטISA R.G. 2 (Chief Secretary), file B/32/39 · רשומת קטלוג NLI
לשכת ראש הממשלה, 6.12.1989 — "בית הקברות היהודי בשכם"ארכיון המדינה גל-23792/15 · NYU Archives
ארכיון הרב יעקב שאול אלישר — בית הקברות היהודי בשכםהספרייה הלאומית · NNL_ARCHIVE_AL990034702180205171
מפקדי מונטיפיורי — שכם, 1839 / 1849 / 1855 / 1866112 רשומות · The Montefiore Endowment
אצ״מ KKL2/18 — פניית דוד ילין לקרן היסוד לרכישת בית הקברותמצוטט ב-Jerusalem Quarterly 32, עמ׳ 72

עיתונות וספרות בת הזמן

ישראל קאניל, "הצבי", י״ז חשון תרנ״ד · 27.10.1893צולם מחדש ב"ישע שלנו" 292 · myesha.org.il
רחמים יוסף חיים אופלטקה, מסעי היר״ח, ירושלים תרל״וhebrewbooks.org/21043
אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל (1946), עמ׳ 622–627hebrewbooks.org/36832
יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, ירושלים תר״הhebrewbooks.org/37875 · מהדורה אנגלית 1850: archive.org
מנחם מנדל מקמניץ, קורות העתים לישורון בארץ ישראל, וילנה ת״רhebrewbooks.org/44226
John Wilson, The Lands of the Bible, vol. II (1847)archive.org
Edward Robinson, Biblical Researches (1841) · Later Biblical Researches (1856)archive.org · archive.org
Mary Eliza Rogers, Domestic Life in Palestine (1862)archive.org
John Mills, Three Months' Residence at Nablus (1864)archive.org
Victor Guérin, Description de la Palestine — Samarie I (1874)archive.org
א״מ לונץ, לוח ארץ ישראל, תרע״ג"שכם. יהודים אין בה כלל"

מחקר

יצחק בן־צבי, ארץ־ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאניעמ׳ 374–376 — התיאור מ-1908
ישראל קלויזנר, בדרכי ציון (1978), עמ׳ 184–189צו הוואלי מביירות להשבת בית הקברות
מאיר בניהו, "תעודות לתולדות הישוב היהודי בשכם", סיני לח–לט (1955–56), עמ׳ קב–קיג
ישראל חנני, "פיזור האוכלוסיה היהודית מחוץ לתחומי ארבע הארצות", סיני (1956), עמ׳ קטז–קכג
אברהם יערי, "תולדות הישוב היהודי בשכם", סיני לו (1955)לא זמין דיגיטלית
בן־ציון דינור, כתבים (2009), עמ׳ 141"בית הקברות היהודי בשכם (שהוא עכשיו גן העיר בשכם)"
יעקב יהושע, שכונות בירושלים הישנה, עמ׳ 130עדות בייה כהן · פרויקט בן־יהודה
מוחמד יזבק, "היישוב היהודי בשכם 1655–1691 על פי הסג׳ל", קתדרה 87 (1998), עמ׳ 61–76חוש אל-יהוד ברובע אל-קריון; המדרגות "דרג׳ אל-יהוד"
Toledot: The Journal of Jewish Genealogy, 3:4 (1981)ההפניה הארכיונית הראשונה שפורסמה
ויקיפדיה העברית, "בית הקברות היהודי בשכם"ערך שנוצר ב-15.8.2026, מבוסס על תיק ארכיון המדינה · he.wikipedia.org